דפים

יום שני

אמנות,מימון וההמונים שביניהם/חלק א'

במהלך השנים חל שינוי משמעותי בדרך בה מתגבש המידע אותו אנו צורכים ונראה כי המהפיכה הטכנולוגית של השנים האחרונות הביאה לרפורמציה של הידע ולדמוקרטיזציה שלו. בעוד שבעבר המדיה המסורתית העניקה את רשות הדיבור בעיקר למביני עניין ולבעלי סמכות- בין אם מדובר בפרשנים בתחומים שונים או בבעלי מקצוע מוסמכים, הרי שעידן ה-web 2 הרחיב באופן משמעותי את מנעד הדעות והקביעות והפחית באופן כלשהו את עליונותם והשפעתם של המומחים המורמים מעם.
המושג חוכמת ההמונים המושמע כה רבות בימינו, אינו תגלית של הספירה הטכנולוגית הנוכחית והועלה לאויר עוד בתקופת העת העתיקה כאשר אריסטו בכבודו ובעצמו ייחס לאספסוף המושמץ אינטליגנציה מרובה ויכולת שיפוט בלתי מבוטלת בתחומים שונים. במהלך השנים אף בוצעו מחקרים וניסויים רבים בעיקר בתחום הממון והמדעים, אשר הוכיחו כי בתנאים מסויימים קבוצה מגוונת של אנשים אשר אין ביניהם היכרות מוקדמת תספק תשובות מדוייקות יותר מאשר אותו מומחה בעל ידע רלוונטי בתחום. עם השנים,ככל שהמדיה החברתית הלכה והתפשטה, כך עקרון חוכמת ההמונים חילחל לתחומים רבים ומגוונים,עד כי בשלב מסויים היוצר המצוי הבין כי התמורה שחלה במעמדו של ההמון עשויה לסייע לו בכדי לממש את חזונו - בין אם מדובר באלבום המתגבש הנכסף, בפריט טכנולוגי מהפכני או בסרט קולנוע אוונגרדי אשר אינו עומד בקנה אחד עם האג'נדה האמנותית של ועדה ממסדית זו או אחרת.כך למעשה, ההסתמכות והתלות בדעת ההמון הביאה לידי יצירתה של פלטפורמת מימון ההמונים, אשר מציבה את ההמון ככלי המכריע בדבר מימושו של מיזם זה או אחר.
אמנם מאז ומתמיד היה נהוג לאסוף תרומות לצרכים שונים, אך אם בעבר מבקש התרומה נתלה בחסדי הפילנתרופים אשר לא בהכרח ראו לנגד עיניהם את צרכיו האמיתיים של הנזקק,הרי שכיום היזם הוא השולט בחזונו ובאמצעות המדיה החברתית יש ביכולתו להגיע לקהלים שונים ומגוונים מבלי להיות תלוי בגורם כלשהו ולכתת רגליו מארוע לארוע על מנת לחשוף עצמו ברבים.




הראשונים לנסות מזלם בפלטפורמה זו היו המוסיקאים, זאת לאור מצבה המעורער של תעשיית המוסיקה- כאשר יותר ויותר אמנים נוטשים את חברות התקליטים הכובלות ויוצאים לדרך חדשה כיוצרים עצמאים, צעד  שיש בו כדי להעצים את המרחב האמנותי של האמן אך מותיר אותו להתמודד לבדו עם ההוצאות הרבות הכרוכות בהליך יצירת האלבום והפקתו. גם כיום פלטפורמות רבות בתחום מימון ההמונים מעידות כי נתח גדול מהפרויקטים המופקים דרכן שייך למוסיקאים וליוצרים נוספים בתחומי האמנות השונים,כאשר בארץ ניתן להסביר זאת בעיקר בשל תקציב התרבות המזערי, התמיכה הממסדית המצומצמת הניתנת ליוצרים וכן לאור ההתנהלות של גופים כאלה או אחרים המציבים קריטריונים נוקשים בתמורה למימון חלקי.
לא פעם נראה כי תרבות הפוליטיקלי קורקט מחלחלת גם לתחומי האמנות השונים ומביאה עמה יצירות מאופקות וחסרות תעוזה,בהנחה שבינוניות חיננית היא מנת חלקו של  קהל הטרוגני הנוטה לכיוונים שונים.אך נראה כי יש באפשרות מימון ההמון לשבור את הגמוניית המיינסטרים השלטת ולקדם מיזמים אלטרנטיביים ייחודיים מבית היוצר של אותם אמנים אלמונים אשר לא היו זוכים להתייחסות הממסד ואמצעי הפרסום המסורתיים לולא ניתנה להם ההזדמנות להפיץ את חזונם האמנותי במרחבי המדיה חברתית.

בעוד שמוסיקאים רבים עושים חיל בתחום( בעיקר הידועים שבהם), ונראה כי יותר ויותר יצירות ספרותיות רואות אור בזכות הירתמותו של ההמון, נדמה כי פלטפורמת מימון ההמון מהווה הזדמנות של ממש גם עבור יוצרי הקולנוע המקומיים, שהרי בעידן הטכנולוגי הנוכחי נראה כי יותר ויותר יוצרי קולנוע עצמאיים פועלים בזירה אך רובם מתקשים לעמוד בציפיות ובדרישות של קרנות המימון השונות, מה גם שאותן קרנות וועדות מוגבלות למימון מספר מסוים של סרטים בשנה. מעבר לכך, נדמה כי גם אם חלק מהיוצרים אינם מצליחים להביא את יצירתם לידי מימוש, נראה כי  ריבוי היוצרים בשוק הקולנוע העצמאי הביא לחשיפה ולהתעסקות עם ז'אנרים  נוספים אשר קודם לכן לא ניתן להם ביטוי בזירה המקומית.



נדמה כי מימון ההמון כוון מלכתחילה לאותם אמנים אלמונים חסרי משאבים אשר מעוניינים לפרוץ החוצה וזקוקים לתמיכת הקהל. אך ככל שהפלטפורמה צברה תאוצה כך גם אותם אמנים מוכרים וותיקים החלו להיעזר בה,בעודם נאחזים בשמם המוכר וביצירתם הבשלה כפרמטרים אשר יעזרו להם לגייס במהרה את מלוא הסכום הנדרש לצורך מימוש יצירתם. ניכר כי תופעה זו זורעת תסכול רב בקרב אותם אמנים אלמונים אשר נדרשים להשקיע מאמצים רבים בבניית הקמפיין והפצתו, אך לבסוף נתקלים במדד הפופולריות כגורם אשר מונע מיצירתם להתממש. ואכן נראה כי האספקט החברתי ממלא תפקיד לא פחות חשוב מאשר זה האמנותי,ביחוד בכל הקשור לפרויקטים מתחום האמנות, כאשר לעתים לדמותו של האמן יש השפעה רבה יותר על הצלחתו של הפרויקט וזאת בניגוד לפרויקטים טכנולוגיים אשר בהם לרוב המוצר עצמו עומד במרכז.
פלטפורמת מימון ההמונים אינה עומדת בפני עצמה וזקוקה למתווכים רבים בדמות רשתות חברתיות שונות ואמצעי פרסום נוספים אשר ביכולתם להפיץ את הפרויקט בקרב יותר ויותר קהלים ולגרום למימושו. גם אמנים מוכרים וידועים נדרשים להשקיע מחשבה ולבנות מערך אסטרטגי של ממש על מנם לקדם את יצירתם, אך ניכר כי מעגל נרחב של מכרים וקרובים עשוי לסייע להם בכך, שהרי ידוע כי קרוביו של היוצר נוטים להשקיע סכומים גבוהים יותר במיזם,זאת בין השאר בשל היותם מעורים יותר מהתורם הממוצע בכל הקשור לפרויקט ולמשאבים הרבים שהוא מצריך.

ניכר כי האספקט האישי המעורב בהחלטה האם לתרום לפרויקט זה או אחר, סותר באופן כלשהו את עיקרון חוכמת ההמונים אשר מעמיד את התוכן במרכז ומעודד שיפוטיות קונקרטית החפה מכל סממנים רגשיים .אך במציאות בה הקהל תופס בעל כורחו את תפקידם של המוסדות הציבוריים ניכר כי התרומה היא סמלית ורגשית גם יחד וההנאה לא בהכרח מתבקשת בתמורה. מן הצד השני ניכר כי הדמוקרטיזציה של המימון פותחת אפשרויות רבות לכאן ולכאן ומבליטה באופן חסר פשרות את נאמנותו של האמן ליצירתו ועל הדרך גם מלמדת אותו דבר או שניים בכל הקשור להתנהלות נבונה במדיה החברתית כחלק מהליך חשיפת יצירתו.