הסלון הדיגיטלי- ספרות וכתיבה ברשתות החברתיות

בעבר,כאשר אדם כלשהו שאף לחבור לסלון ספרותי זה או אחר,היה עליו להשתייך למעמד חברתי מאוד מסויים שכן אותם סלונים נחשקים היו מנוהלים על ידי גברות עשירות ומשכילות אשר איגדו מסביבן קהילה נאמנה של שוחרי תרבות  בעלי אמצעים.ואילו כיום בעידן המדיה המקוונת,נדמה כי השיח הספרותי מונגש לכל מי שרק חפץ בכך החל מאנשי ספרות בעלי השכלה אקדמית בתחום ועד לאנשי עסקים חסרי רקע הומני.

אמנם בשנים האחרונות נהוג לדבר בדבר מצבה הקשה של הספרות המקומית ובכלל,כאשר לא ידוע מה יעלה בגורלה של הספרות המודפסת וסופרים רבים חרדים לקיומם,אך נראה כי הנגישות הטכנולוגית הביאה לשינויים רבים גם בזירה הספרותית והגדירה מחדש את יחסי הכוחות בתחום. אם בעבר תחום הספרות נשלט על ידי מו"לים ואנשי שיווק אשר לא בהכרח החזיקו במטען ספרותי והדירו מהמדפים ז'אנרים מסויימים אשר נתפסו כלא רווחיים,הרי שלאורך הזמן יותר ויותר אנשי ספרות מאסו במציאות הקיימת וניסו למצוא אלטרנטיבות למצב הקיים. וכך קמו להן בין היתר אותן הוצאות ספרים דיגיטליות אשר דוגלות בחופש יצירתי ובגישה פלורליסטית יותר, דבר אשר החייה לפתע את אותם ז'אנרים נעלמים ובראשם השירה והסיפור הקצר.ואכן- בשנים האחרונות ניתן להבחין ביותר ויותר קבוצות  ועמודים בפייסבוק המיועדים  לחובבי הכתיבה כאשר רובם מתמקדים בתחום השירה- ז'אנר אשר זכה לתחייה מחודשת ,בין השאר בזכות המדיה החברתית ונראה כי הוא מותאם בתכונותיו לאופי המדיה הדיגיטלית.בנוסף-נראה כי יש לייחס חשיבות לא מבוטלת להשפעתו של הגולש חובב הקריאה אשר מנצל ביסודיות  את המימד הויראלי הטמון במדיה החברתית ופורס את רשמיו הספרותיים על פני הרשת,מה שעשוי לא פעם להוביל לגילוי של כותבים אלמונים ומפתיעים,ובאותה מידה-להפחית בערכם של אותם סופרים אשר זוכים לקידום יתר מצד ההוצאות אליהן הם משתייכים. נדמה כי גם הכותב עצמו הפנים את הלך הרוח המקוון ורבים הסופרים אשר מתהדרים בפרופיל בפייסבוק או בטוויטר בו הם מקדמים את יצירתם ומחזקים את האינטרקציה עם הקורא עצמו אשר בעבר הלא נגיש ראה במושא הערצתו ישות בלתי מושגת שהתקשורת עמה מתנהלת רק באמצעות תיווכה של הוצאת הספרים.גם הוצאות הספרים ישרו קו עם התופעה והבינו היכן רצוי למקד את פעילותן השיווקית,וכיום כמעט כל הוצאה המכבדת עצמה מתחזקת דף בפייסבוק או בטוויטר בו היא חולקת עם הגולשים מידע בנוגע לאירועים הקשורים להוצאה ולספריה,ראיונות שנערכו עם סופרים,מידע על החדש בתחום הספרות ועוד.

לא פעם נדמה כי עיקר השימוש של האמן הכותב במדיה החברתית הינו לשם חשיפה וקבלת שבחים וכי אין ביכולתה של הרשת להכיל  ביקורת בונה ופיתוח שיח מעמיק ופורה בכל הקשור לתחומי האמנות השונים.אמנם המרחב הטקסטואלי הניתן בפייסבוק אינו מוגבל אך נראה כי אין ביכולתו של הגולש הממוצע להקדיש את מירב תשומת הלב לכל מאות הסטטוסים הפוקדים את הפיד שלו מדי יום ביומו,כך שברוב המקרים תגובתו המעמיקה מסתכמת לכדי מתן לייק צנוע להגיגיו של חבריו הפואטים ותו לא.כך נוצרת התחושה כי  יותר ויתר סטטוסים אמנם מתהדרים בכמות מכובדת של לייקים אך לא בהכרח מעוררים דיון של ממש.לכן,לאורך השנים נוצר צורך במדיות נישתיות בתחום הספרות אשר מלבד חשיפת יצירתו של האמן יעודדו דיון נרחב ומעמיק יותר בסוגיות ספרותיות אלו ואחרות ויאפשרו בנוסף גם  פרסום ביקורות וחוות דעת מצד הגולשים. עם השנים אכן הוקמו פלטפורמות נישתיות המיועדות לכותבים ולחובבי הקריאה השונים כאשר הן מכילות בין השאר חנויות ספרים מקוונות, קבוצות דיון ,המלצות ,בלוגים אישיים ועוד. הידועה והפופולרית בהן הנה- goodreads, רשת חברתית המשמשת מעין קטלוג לאוהבי ספרים וזוכה להצלחה בינלאומית. האתר הוקם בשנת 2007 ומאפשר בין השאר יצירת פרופיל אישי,קריאה וכתיבת ביקורות, השתתפות בדיונים, יצירת קבוצות דיון ועוד.בנוסף- האתר אף מכיל אלגוריתם ייחודי המסוגל לאבחן את טעם הקורא ולהתאים לו רשימת ספרים ספציפית על פי טעמו.כיום האתר מכיל כ-40 מיליון חברים,43 מיליון ביקורות ו- 1.1 מיליארד ספרים אשר נוספו לאתר במשך השנים. נדמה כי האתר סימנייה הישראלי  משמש כגרסה המקומית של –goodreeds  ומשמש גם הוא כאתר פופולרי המושך אליו חובבי קריאה רבים. האתר הוקם בשנת 2006 ומכיל בין השאר רשימות ספרים של קוראים,קטעים נבחרים מתוך ספרים,חלוקת ספרים על פי נושאים,מידע רב על סופרים וכן חנות ספרים מקוונת.

על רקע ריבוי מקרי הבריונות ברשת בקרב בני נוער וכן לאור נהירת הצעירים לעבר רשתות המיקרובלוגינג כמו- טוויטר וטאמבלר ,מנחם לגלות אתר כמו עיר הספרים  המיועד בעיקר לילדים ולבני נוער.האתר משמש מעין מערכת חברתית ישראלית לכתיבת ספרים משותפת, כאשר לכל גולש באתר יש אפשרות לבחור מי יקרא בספרו ומי יכתוב בו וכך למעשה נוצרים ספרים אינטראקטיביים אשר נכתבו במקביל על ידי כמה יוצרים.אמנם הדעות חלוקות בנוגע לאיכות הספרים באתר,אך עדיין מדובר ביוזמה נפלאה ולו בשל הרעיון הבסיסי לחשוף יותר ויותר בני נוער לקסמה של המילה הכתובה.

מלבד אותן פלטפורמות המיועדות לחובבי הספרות למיניהם,ישנן רשתות נוספות עבור חובבי המילה הכתובה אשר אינן מתמקדות אך ורק בנישה הספרותית  ומכילות בין השאר- מאמרים אינפורמטיביים, מאמרי דעה, רעיונות בתחומים שונים וכד'. בין רשתות אלו ניתן למצוא את medium- רשת חברתית איכותית המשמשת למעשה כמעין בלוגייה בה ניתן למצוא בין השאר סופרים,רעיונאים ומעצבי דעת הקהל.רשת זו מכילה מגוון רחב של מאמרים,סיפורים ורעיונות בשלל נושאים,החל מהורות ועד לאסטרונומיה.

אם בעבר הלא טכנולוגי אותו כותב למגירה היה מהסס בטרם יצא עם כתביו לאויר העולם,בייחוד לאור ההליך המורכב הכרוך בכך,הרי שהמדיה החברתית בזכות חופש היצירה שהיא מעניקה  מאפשרת במה שווה לכולם  וזאת מבלי שהכותבים בה נתונים לגחמותיו של עורך זה או אחר המחליט מה ראוי לפרסום ומה לא. בעידן המו"לות החדש בו  הפורמט המודפס שוכן לצד זה הדיגיטלי נראה כי האפשרויות מרובות וכי לכל כותב מוענק חופש יצירתי מבלי להיכנע לתכתיבים אלה ואחרים. ההזדמנויות הטמונות במדיה החברתית הן רבות  ומגוונות, כאשר מצד אחד ישנן המדיות הרחבות כדוגמת פייסבוק אשר אינן דורשות מגולשיהן להפעיל הליך סינון כלשהו בטרם הם מפיצים  את הגיגיהם במרחבי הרשת, ומהצד השני יש את אותן אלטרנטיבות נישתיות אשר אינן מתנהלות על טהרת הלייקים ומאפשרות לחבריהן לחלוק את אהבתם למילה הכתובה גם באמצעות כלים ביקורתיים ודיון מעמיק ביצירה עצמה.