יחצנות אמנותית/התנהלות האמן בפייסבוק

כפי שכבר אוזכר בפוסטים קודמים,נראה כי המדיה החברתית העמידה לרשות האמנים כלים רבים המסייעים להם בהפצת פועלם היצירתי במרחבי הרשת האין סופיים. אך מה לגבי אופן השימוש בכלים השונים?האם כולם יודעים להפיק מהם את המירב? אמנם אמנים רבים הבינו את החשיבות שבשימוש ברשתות החברתיות והצטיידו להם לכל הפחות בפרופיל אחד ברשת זו אחרת,אך חשוב לזכור כי רבים מהאמנים הפועלים כיום גדלו אל תוך מציאות פרסומית שונה מזו השלטת בעידן הטכנולוגי הנוכחי,כך שחלקם אינם שולטים בעולם המדיה על כל גווניו,ומתקשים לעשות שימוש יעיל וממוקד באפשרויות הרבות העומדות לרשותם. למרות קיומן של רשתות נישתיות רבות המיועדות לאמנים במגוון תחומים נדמה כי רבים מהאמנים מעדיפים למקד את פעילותם בפייסבוק וזאת בעיקר לאור הקהלים הרבים והמגוונים המצויים בה,ואפשרויות הפרסום הרבות שהיא מציעה.אך אותו שפע אשר לכאורה מצייד את האמן בתחושה כי הוא נמצא במקום הנכון ביותר עבורו ,עשוי באחת לגרום לו להיבלע בין המוני הקבוצות והדפים השונים ולהיגרר בעל כורחו לבית הקברות הוירטואלי של פייסבוק,בו שוכנים דפים רבים אשר נזנחו לאנחות.

רבים מהאמנים השואפים להתפרסם בזכות יצירתם מפעילים דף אמן בפייסבוק בנוסף על הפרופיל האישי על מנת לתת ביטוי הולם לפועלם האמנותי.אך רבים אינם מודעים להשקעה הרבה הכרוכה בתחזוק דף האוהדים כך שבשלב כלשהו חלקם נוטשים מבלי משים את אותה פלטפורמה מקצועית ומרובת אפשרויות ושבים בחזרה אל חיקו החם של אותו פרופיל אישי מוכר וידוע. ניכר כי הסיבה העיקרית לנטישת דף האמן נעוצה בסברה כי במקרים רבים הפרופיל האישי בין כה וכה מכיל מספר רב יותר של חברים כך שאין טעם להשקיע מאמצים בפרופיל נוסף אשר זוכה להתייחסות מועטה יותר.גישה זו נובעת בין השאר מחוסר היכרות עם הפלטפורמה ומאי המודעות להבדלים הרבים בין הפרופיל האישי לבין דף האוהדים.בעוד שהפרופיל האישי מציע מרחב פעולה מצומצם באופן יחסי ותכניו אינם נסרקים לגוגל ולמנועי חיפוש נוספים הרי שדף האמן מקודם בגוגל ומכיל אופציות רבות ובהן-תזמון סטטוסים ,מערכת סטטיסטית ענפה- facebook insight  המספקת מידע מקיף על הפעילות בדף,סנכרון עם מדיות נוספות כמו טוויטר אינסטגרם וכו',הוספת לשוניות רבות המותאמות לצרכי האמן ועוד.

לעיתים נדמה כי האמן ממשיך לתפעל את דף האוהדים שברשותו באופן עיוור,וזאת  מבלי לעצור לרגע ולבדוק מי הם אוהדיו ומה למעשה מניע אותם.לשם כך קיימת - facebook insights,מערכת הסטטיסטיקה של פייסבוק  אשר מספקת לאמן מידע בנוגע לאוהדים של הדף-מה גילם,היכן הם מתגוררים וכד',ועוזרת לו להבין אילו תכנים באתר זכו לשיעור המעורבות הגדול ביותר וקיבלו את מירב הלייקים השיתופים והתגובות (engagement), מה היתה מידת התפוצה של התכנים השונים(post reach),מה היה שיעור הכניסות לדף(traffic) ועוד.באמצעות נתונים אלו האמן מקבל אינדיקציה לגבי התכנים הפופולריים באתר והעדפותיהם של האוהדים,מה שמקל עליו בהמשך תפעול הדף ועשוי לסייע לו בחיזוק האינטראקציה עם אוהדיו. מלבד אותם פיצ'רים ידועים אשר נמצאים במערכת זו,ניתנת גם האפשרות לעקוב אחר דפים אחרים אשר דומים לאותו דף אמן  ולראות כיצד האמנים האחרים מתמודדים עם מלאכת השיווק בתחום.בתוך-insights ישנו אזור אשר מראה לנו את הפוסט הכי מוצלח שהתפרסם בכל אחד מהדפים אחריהם אנו עוקבים,כך שיש באפשרות האמן ללמוד מההצלחה של חבריו לתחום ובעקבות כך ליישם בדף האמן שברשותו רעיונות חדשים ומפתיעים.

נדמה כי אמנים רבים אינם מפיקים את המיטב מריבוי האפשרויות והקטגוריות המצויות בדף האמן ולא פעם ניתן להבחין באמנים אשר מתעלמים כליל מלשונית ה-"אודות" המשמשת ככלי היכרות חיוני עם האמן ופועלו. מעבר לכך נראה כי רבים מהאמנים אינם טורחים ליצור לשוניות נוספות(המופיעות תחת הקטגוריה more) אשר יכולות לסייע בארגון המידע בדף,ומסתפקים לרוב באלה הבסיסיות המציגות בעיקר סרטונים ותמונות.אמנם אין צורך להעמיס על הדף לשוניות וקטגוריות רבות כל עוד אין באמתחתו של מנהל הדף מספיק תוכן ליצוק בהן,אך ניכר כי דף מושקע ומאורגן המכיל מידע ממוקד על פועלו של האמן מלבד אותם סטטוסים המועלים בדף על בסיס קבוע,עשוי להעמיק את הרושם בדבר רצינותו  ופועלו של האמן העומד מאחוריו.

בעוד אנשי מקצוע רבים מפגינים אג'נדת שיווק אגרסיבית משהו, ולא פעם מעוררים סלידה ואנטגנוזים בקרב הלקוח הפוטנציאלי, ניכר כי אותו אמן צנוע הצמא לפרסום נוקט בגישה מרוככת יותר, שהרי בתור אדם המחפש קהל ליצירתו הינו מודע לחשיבות שביצירת דיאלוג שווה ומכיל עם בן שיחו.מעבר לכך נראה כי בכל הקשור לפרסום,לאמן יש יתרון כלשהו ולו בזכות המטען היצירתי שהוא מביא עמו,דבר אשר חיוני ביותר בעידן המדיה החברתית בו אנשים מוצפים בגירויים שונים וזקוקים לתוכן מעניין ומלהיב. אך לעתים נדמה כי אמנים רבים אינם מפרשים כהלכה את הבמה הניתנת להם בפייסבוק ומסבים את דף האמן שברשותם למעין לוח הודעות חד צדדי המעדכן בעיקר בנוגע לארועים ופרסומים הקשורים בפעילותו של האמן ולא מעבר לכך. אמן המעוניין ביצירת גרעין חזק  ותומך של אוהדים צריך לתחזק על בסיס שוטף את הקשר עמם וזאת בין השאר על ידי יצירת תוכן עשיר ומגוון וכן על ידי פנייה ממוקדת לאוהד עצמו. למרות שדף האמן אמור להתמקד בפעילותו המקצועית של האמן רצוי שהפוסטים השונים המועלים לדף לא יעסקו אך ורק בפועלו של האמן אלא יכילו גם התייחסות כלשהי לחדשות ואירועים שונים הקשורים לתחום עיסוקו וכן לאמנים אחרים הפועלים בזירה. נראה כי נושאים אקטואליים בתחום זה או אחר תמיד מעוררים שיחה בפייסבוק ועשויים להגביר את הפעילות בדף,מעבר לכך מחקרים מראים כי כאשר פוסט מועלה בצורת שאלה או באופן כזה המזמין את הגולשים לנהל דיון הוא זוכה לשיעור אינגייג'מנט גבוה מפוסט רגיל.

אמנם רצוי שהאמן יעשה שימוש תדיר בדף האמן שברשותו,אך מעבר לכמות הפוסטים המציפים את הדף ישנה חשיבות לא מבוטלת לאיכות התוכן המועלה בו.האמן צריך לשאוף להטמיע בדף את קולו הייחודי ולהימנע מפרסום תוכן בנאלי וצפוי תוך שהוא יוצר אצל אוהדיו ציפייה לפרסומים נוספים מצדו. ישנן שיטת שונת אשר נועדו לשמר את סקרנותו של האוהד כאשר אחת מהן היא–היצמדות לתבנית מסויימת המייצרת תוכן בהמשכים.כך למשל ניתן לייצר מעין פינות קבועות אשר מופיעות אחת לכמה ימים ובהן האמן כותב מעין רטרוספקטיבה בהמשכים על אמן או יצירה אהובים עליו,מייצר סדרת תוכן של תמונות או שירים בנושא מסויים ועוד.אחד מהיתרונות בדף האוהדים הוא האפשרות לתזמן סטטוסים מראש,כך שניתן באחת לייצר סדרה שלמה של פוסטים לשבוע או השבועיים הקרובים,מבלי לטרוח ולעדכן בכל יום סטטוס נוסף.

בסופו של דבר,למרות שישנם מדריכים רבים בתחום ואין ספור עצות בדבר התפעול האפקטיבי של דף האוהדים,יש לזכור כי כל דף מתנהל באופן שונה וכי אין עצה אחת אשר תהיה רלוונטית לגבי כולם.המדיה החברתית ובראשה-פייסבוק מתאפיינת בתנודות לא מעטות,כך שעלינו להיות קשובים לשינויים השונים החלים בה ולתעל אותם כראוי בכל פלטפורמה בה אנו לוקחים חלק כיצרני תוכן,בין אם בתור אמנים או כאנשי עסקים.

הסלון הדיגיטלי- ספרות וכתיבה ברשתות החברתיות

בעבר,כאשר אדם כלשהו שאף לחבור לסלון ספרותי זה או אחר,היה עליו להשתייך למעמד חברתי מאוד מסויים שכן אותם סלונים נחשקים היו מנוהלים על ידי גברות עשירות ומשכילות אשר איגדו מסביבן קהילה נאמנה של שוחרי תרבות  בעלי אמצעים.ואילו כיום בעידן המדיה המקוונת,נדמה כי השיח הספרותי מונגש לכל מי שרק חפץ בכך החל מאנשי ספרות בעלי השכלה אקדמית בתחום ועד לאנשי עסקים חסרי רקע הומני.

אמנם בשנים האחרונות נהוג לדבר בדבר מצבה הקשה של הספרות המקומית ובכלל,כאשר לא ידוע מה יעלה בגורלה של הספרות המודפסת וסופרים רבים חרדים לקיומם,אך נראה כי הנגישות הטכנולוגית הביאה לשינויים רבים גם בזירה הספרותית והגדירה מחדש את יחסי הכוחות בתחום. אם בעבר תחום הספרות נשלט על ידי מו"לים ואנשי שיווק אשר לא בהכרח החזיקו במטען ספרותי והדירו מהמדפים ז'אנרים מסויימים אשר נתפסו כלא רווחיים,הרי שלאורך הזמן יותר ויותר אנשי ספרות מאסו במציאות הקיימת וניסו למצוא אלטרנטיבות למצב הקיים. וכך קמו להן בין היתר אותן הוצאות ספרים דיגיטליות אשר דוגלות בחופש יצירתי ובגישה פלורליסטית יותר, דבר אשר החייה לפתע את אותם ז'אנרים נעלמים ובראשם השירה והסיפור הקצר.ואכן- בשנים האחרונות ניתן להבחין ביותר ויותר קבוצות  ועמודים בפייסבוק המיועדים  לחובבי הכתיבה כאשר רובם מתמקדים בתחום השירה- ז'אנר אשר זכה לתחייה מחודשת ,בין השאר בזכות המדיה החברתית ונראה כי הוא מותאם בתכונותיו לאופי המדיה הדיגיטלית.בנוסף-נראה כי יש לייחס חשיבות לא מבוטלת להשפעתו של הגולש חובב הקריאה אשר מנצל ביסודיות  את המימד הויראלי הטמון במדיה החברתית ופורס את רשמיו הספרותיים על פני הרשת,מה שעשוי לא פעם להוביל לגילוי של כותבים אלמונים ומפתיעים,ובאותה מידה-להפחית בערכם של אותם סופרים אשר זוכים לקידום יתר מצד ההוצאות אליהן הם משתייכים. נדמה כי גם הכותב עצמו הפנים את הלך הרוח המקוון ורבים הסופרים אשר מתהדרים בפרופיל בפייסבוק או בטוויטר בו הם מקדמים את יצירתם ומחזקים את האינטרקציה עם הקורא עצמו אשר בעבר הלא נגיש ראה במושא הערצתו ישות בלתי מושגת שהתקשורת עמה מתנהלת רק באמצעות תיווכה של הוצאת הספרים.גם הוצאות הספרים ישרו קו עם התופעה והבינו היכן רצוי למקד את פעילותן השיווקית,וכיום כמעט כל הוצאה המכבדת עצמה מתחזקת דף בפייסבוק או בטוויטר בו היא חולקת עם הגולשים מידע בנוגע לאירועים הקשורים להוצאה ולספריה,ראיונות שנערכו עם סופרים,מידע על החדש בתחום הספרות ועוד.

לא פעם נדמה כי עיקר השימוש של האמן הכותב במדיה החברתית הינו לשם חשיפה וקבלת שבחים וכי אין ביכולתה של הרשת להכיל  ביקורת בונה ופיתוח שיח מעמיק ופורה בכל הקשור לתחומי האמנות השונים.אמנם המרחב הטקסטואלי הניתן בפייסבוק אינו מוגבל אך נראה כי אין ביכולתו של הגולש הממוצע להקדיש את מירב תשומת הלב לכל מאות הסטטוסים הפוקדים את הפיד שלו מדי יום ביומו,כך שברוב המקרים תגובתו המעמיקה מסתכמת לכדי מתן לייק צנוע להגיגיו של חבריו הפואטים ותו לא.כך נוצרת התחושה כי  יותר ויתר סטטוסים אמנם מתהדרים בכמות מכובדת של לייקים אך לא בהכרח מעוררים דיון של ממש.לכן,לאורך השנים נוצר צורך במדיות נישתיות בתחום הספרות אשר מלבד חשיפת יצירתו של האמן יעודדו דיון נרחב ומעמיק יותר בסוגיות ספרותיות אלו ואחרות ויאפשרו בנוסף גם  פרסום ביקורות וחוות דעת מצד הגולשים. עם השנים אכן הוקמו פלטפורמות נישתיות המיועדות לכותבים ולחובבי הקריאה השונים כאשר הן מכילות בין השאר חנויות ספרים מקוונות, קבוצות דיון ,המלצות ,בלוגים אישיים ועוד. הידועה והפופולרית בהן הנה- goodreads, רשת חברתית המשמשת מעין קטלוג לאוהבי ספרים וזוכה להצלחה בינלאומית. האתר הוקם בשנת 2007 ומאפשר בין השאר יצירת פרופיל אישי,קריאה וכתיבת ביקורות, השתתפות בדיונים, יצירת קבוצות דיון ועוד.בנוסף- האתר אף מכיל אלגוריתם ייחודי המסוגל לאבחן את טעם הקורא ולהתאים לו רשימת ספרים ספציפית על פי טעמו.כיום האתר מכיל כ-40 מיליון חברים,43 מיליון ביקורות ו- 1.1 מיליארד ספרים אשר נוספו לאתר במשך השנים. נדמה כי האתר סימנייה הישראלי  משמש כגרסה המקומית של –goodreeds  ומשמש גם הוא כאתר פופולרי המושך אליו חובבי קריאה רבים. האתר הוקם בשנת 2006 ומכיל בין השאר רשימות ספרים של קוראים,קטעים נבחרים מתוך ספרים,חלוקת ספרים על פי נושאים,מידע רב על סופרים וכן חנות ספרים מקוונת.

על רקע ריבוי מקרי הבריונות ברשת בקרב בני נוער וכן לאור נהירת הצעירים לעבר רשתות המיקרובלוגינג כמו- טוויטר וטאמבלר ,מנחם לגלות אתר כמו עיר הספרים  המיועד בעיקר לילדים ולבני נוער.האתר משמש מעין מערכת חברתית ישראלית לכתיבת ספרים משותפת, כאשר לכל גולש באתר יש אפשרות לבחור מי יקרא בספרו ומי יכתוב בו וכך למעשה נוצרים ספרים אינטראקטיביים אשר נכתבו במקביל על ידי כמה יוצרים.אמנם הדעות חלוקות בנוגע לאיכות הספרים באתר,אך עדיין מדובר ביוזמה נפלאה ולו בשל הרעיון הבסיסי לחשוף יותר ויותר בני נוער לקסמה של המילה הכתובה.

מלבד אותן פלטפורמות המיועדות לחובבי הספרות למיניהם,ישנן רשתות נוספות עבור חובבי המילה הכתובה אשר אינן מתמקדות אך ורק בנישה הספרותית  ומכילות בין השאר- מאמרים אינפורמטיביים, מאמרי דעה, רעיונות בתחומים שונים וכד'. בין רשתות אלו ניתן למצוא את medium- רשת חברתית איכותית המשמשת למעשה כמעין בלוגייה בה ניתן למצוא בין השאר סופרים,רעיונאים ומעצבי דעת הקהל.רשת זו מכילה מגוון רחב של מאמרים,סיפורים ורעיונות בשלל נושאים,החל מהורות ועד לאסטרונומיה.

אם בעבר הלא טכנולוגי אותו כותב למגירה היה מהסס בטרם יצא עם כתביו לאויר העולם,בייחוד לאור ההליך המורכב הכרוך בכך,הרי שהמדיה החברתית בזכות חופש היצירה שהיא מעניקה  מאפשרת במה שווה לכולם  וזאת מבלי שהכותבים בה נתונים לגחמותיו של עורך זה או אחר המחליט מה ראוי לפרסום ומה לא. בעידן המו"לות החדש בו  הפורמט המודפס שוכן לצד זה הדיגיטלי נראה כי האפשרויות מרובות וכי לכל כותב מוענק חופש יצירתי מבלי להיכנע לתכתיבים אלה ואחרים. ההזדמנויות הטמונות במדיה החברתית הן רבות  ומגוונות, כאשר מצד אחד ישנן המדיות הרחבות כדוגמת פייסבוק אשר אינן דורשות מגולשיהן להפעיל הליך סינון כלשהו בטרם הם מפיצים  את הגיגיהם במרחבי הרשת, ומהצד השני יש את אותן אלטרנטיבות נישתיות אשר אינן מתנהלות על טהרת הלייקים ומאפשרות לחבריהן לחלוק את אהבתם למילה הכתובה גם באמצעות כלים ביקורתיים ודיון מעמיק ביצירה עצמה.

צייר לי לייק/אמנות ואמנים פלסטים ברשתות החברתיות

מסתבר כי גם בשנים עברו,בתקופות בהן האמן הפלסטי הצטייר כגאון בודד ומתוסכל שכל מאוויו הסתכמו לכדי גוויעה ברעב,פעלו גם אלה אשר ניחנו בכשרון לא מבוטל בכל הקשור ליחצי ציבור והצליחו להבליט עצמם על פני האחרים בין אם באמצעות הבדלת סגנונם האמנותי מזה שרווח באותה תקופה או על ידי חבירה לפטרונים המקושרים אשר סייעו בקידום יצירתם.לאורך השנים,על רקע ההתפחות הטכנולוגית וכניסתה של המדיה החברתית לזירה,יותר ויותר אמנים פיתחו מודעות יחצנית והחלו לנצל את מבחר האפשרויות החינמיות העומדות לרשותם לצורך חשיפת יצירתם ברבים.אמנם חבירה לגלריה זו אחרת,יחסי קרבה עם אוצרים וכן נוכחות באירועים הנכונים לעולם יהוו חלק ממשנתו האסטרטגית של האמן הפעיל,אך עדיין אין ספק כי המדיה החברתית תרמה רבות להנגשת האמנות ותפוצתה,הניבה שיתופי פעולה רבים בתחום וכן עוררה מחדש את השיח האמנותי.גם בכירים בעסקי האספנות מציינים לטובה את השפעתן של הרשתות החברתיות אשר הפכו את התחום מאליטיסטי לנגיש יותר,כך שכיום פועלים בזירה גם אספנים חדשים וצעירים יותר.

רבות דובר על כך שמיצגים ויזואלים כמו- תמונות וסרטונים המועלים לרשתות החברתיות,זוכים לשיעור האינגייג'מנט (מעורבות) הגבוה ביותר וגורפים יותר לייקים תגובות ושיתופים מאמצעי תוכן אחרים.ניכר כי הסיבה לכך היא תחושת החוויה המיידית אשר מיצגים אלה מעוררים אצל הגולש וזאת בניגוד לטקסטים המועלים לרשת אשר לעיתים מצריכים מאמץ רב יותר על מנת לרדת לעומקם.אמנם רבות מן התמונות המועלות לרשת אינן מעוררות השראה יתר על המידה וחסרות כל מימד אמנותי,אך אין ספק כי הפופולריות הויזואלית משרתת בין השאר גם אמנים פלסטים רבים אשר מן הסתם רוב התכנים המועלים על ידם משתייכים לפן הויזואלי.

בשנים האחרונות אכן מסתמנת פריחה בתחום הרשתות החברתיות המבוססות ויזואליה כאשר פינטרסט היא אחת מהרשתות המובילות בתחום.pinterest אשר הוקמה ב-2010 ומכילה כיום כ-70 מיליון משתמשים,עוררה התלהבות רבה בזירה המקוונת כאשר הציגה לעיני הגולש מאגר עצום של תמונות ורעיונות מעוררי השראה בכל תחום ונושא.מטרת הרשת היא לחבר בין אנשים באמצעות תחומי עניין כאשר היא מאפשרת לגולשיה לאגור פריטי מדיה מהרשת מהמחשב הפרטי או מפינטרסט עצמה ולנעוץ אותם בלוחות על פי נושאים שונים.לאחרונה אף נוסף לרשת פיצ'ר חדש המאפשר לגולשיה לרכוש חלק מהמוצרים המוצגים בה. אמנם פלטפורמה זו לא מיועדת ספציפית לאמנים וציירים אך ניכר כי הנושאים הפופולריים בה הם תחום העיצוב והאמנויות השונות.נראה כי רשת זו משתמשת באלמנט הויזאלי באופן מרשים ביותר כאשר היא מאפשרת למשתמשיה השונים להיחשף לתחומים ולסגנונות אשר לא הכירו קודם לכן ולהפיץ אותם הלאה,ובכך אף מסייעת בחשיפת האמנים השונים והיוצרים אשר משתמשים בה לצורך עסקי. נדמה כי על ידי ניהול ממוקד של הפרופיל ברשת המצריך בין השאר-העלאת תכנים מגוונים,חלוקה ממוקדת על פי נושאים,ולוחות שיתופיים עם אנשים אחרים מהתחום ,אמנים רבים בתחום הפלסטי ובכלל יכולים להגדיל באופן משמעותי את קהילת העוקבים שלהם ובכך להגביר את המודעות ליצירתם.

אמנים רבים אשר עושים שימוש ברשתות החבתריות רואים ברשת המקוונת מעין חלל אלטרנטיבי להצגת יצירותיהם ולעתים אף מעלים תערוכות מלאות לרשת. נדמה כי המרחב הוירטואלי משפיע באיזשהו אופן על הליך היצירה וכן משנה במובן כלשהו את הדרך בה אנו מתבוננים על אמנות.מעבר לכך,תערוכות מסוג זה עשויות להדק את הקשר בין הצופה לאמן בייחוד לאור העובדה כי האמן הפך לפתע לישות נגישה יותר המנהלת אינטרקציה ישירה עם הצופה,וזאת בניגוד לדמות האמן המעורפלת העומדת מאחורי אותן יצירות ממוסגרות הניצבות במוזיאון. הרשת החברתית-3dvas הנה רשת המשמשת לצורך הצגת תערוכות,אלא שהייחוד בה הוא האפשרות ליצור חלל תערוכה תלת מימדי.המבקרים בתערוכה מוצגים אף הם על ידי דמויות תלת מימדיות,כך שניתן לראות את האורחים בזמן אמת ואף לדבר איתם,ללא ספק פיצ'ר מעניין וייחודי המהווה הזרה לצורת ההתקשרות הנהוגה ברשת.

בעידן המקוון בו אנשים רבים מתחילים לזנוח אט אט את הליך הקניה הפרונטלי ומוצרים רבים נקנים דרך האינטרנט,ניכר כי גם בתחום האמנות הפנימו את המגמה ובשנים האחרונות קמו להם יותר ויותר אתרים המציעים רכישה של יצירות אמנות מקוריות דרך האתר וישירות מהאמן עצמו. בשנת 2014 עלה לאויר אתר ישראלי חדש בשם-theartlab פרויקט ללא מטרות רווח אשר נועד לקדם אמנות ישראלית עכשווית.בניגוד לאתרים רווחיים בהם חלק מסכום רכישת היצירה הולך לאתר עצמו או למתווכים בתחום,באתר זה סכום היצירה מגיע במלואו לאמן.האתר מכיל כ-250 אמנים אשר נבחרו בקפידה על ידי 60 דמויות מרכזיות בעולם האמנות המקומי ולכל אמן באתר יש דף משלו בו הוא מציג בין השאר את עבודותיו ומתמחר אותן על פי רצונו.בנוסף-האתר מאפשר ביקור בסטודיו לצורך התרשמות מהיצירות,יעוץ מקצועי לאמנים וללקוחות ומדריך ארועים מומלצים.אתר זה רואה לנכון להגביר את החשיפה לאמנות הישראלית העכשווית ובכך להגדיל באופן משמעותי את מספר היצירות הנרכשות בארץ וכן את מעגל אספני האמנות.

למרות שנראה כי בכוחו של המרחב הוירטואלי להנגיש לציבור הרחב יותר ויותר נושאים ותחומים אשר בעבר היו נחלתם של מעטים מביני עניין,רבים בתחום האמנות טוענים כי עדיין קיים פער ניכר בין עולם האמנות המוחשי לזה הוירטואלי.על בסיס זה קמה הרשת החברתית- tondo המשמשת כקהילה סביב האמנות,כאשר מטרת האתר היא ליצור דמוקרטיזציה של עולם האמנות כך שלכולם תינתן במה שווה-להדיוט ולמומחה כאחד.האתר מיועד לכל מי שמתעניין בתחום האמנות בין אם הוא חובב,אמן,אוצר,מבקר אמנות,ומכיל פוסטים שונים ומגוונים החל מביוגרפיות של אמנים ידועים ועד ליתרונות שבתרפיה באמנות.

נראה כי הדמוקרטיזציה עליה מושתתת המדיה החברתית הביאה לידי התפוגגות המערך ההיררכי אשר אפיין את עולם האמנות במשך שנים.הרשתות החברתיות הרבות שהוקמו בתחום וכן הרחבת התכנים הויזואלים, הביאו לחשיפה מורחבת יותר של האמנות על גווניה השונים,דבר אשר תרם באופן משמעותי לחיזוק הקשר בין האמן לצופה,וכן לעניין מחודש באמנות עצמה.

תיבת נגינה מקוונת/מוסיקה ומוסיקאים ברשתות החברתיות

נדמה כי עידן ה- ווב 2 שינה באופן משמעותי את המערך ההיררכי בתעשיית המוסיקה הקלה.אם בעבר האמן נאלץ להשתייך לחברת תקליטים זו או אחרת בכדי לפרוץ החוצה,ואפשרויות החשיפה היו מוגבלות לטלוויזיה,רדיו והעיתונות הכתובה,הרי שעידן הרשתות החברתיות הגדיל באופן משמעותי את מרחב הפעולה של המוסיקאי העצמאי וכיום יש באפשרותו להפיץ את יצירתו ברשתות החברתיות ובשירותי הסטרימינג השונים בעצמו,גם אם טרם הוציא תקליט או שיחרר סינגל לרדיו.אם בעבר מבקר המוסיקה הוא זה שהאדיר,הכפיש,וחרץ גורלות הרי שכיום יחסי הכוחות השתנו והשרביט הועבר לידי המשוטטים ברשת ובראשם הבלוגרים המוסיקלים אשר לא פעם מפגינים פתיחות מפתיעה גם כלפי סגנונות מוסיקליים אשר אינם מקבלים במה מספקת בתחנות הרדיו מבוססות הפלייליסט.אמנם ישנה ביקורת רבה כלפי הנגישות הטכנולוגית אשר הופכת רבים מאתנו למוסיקאים ויוצרים גם מבלי לשנן בעל פה את מעגל הקוינטות,אך אין ספק שהמדיה החברתית גם אם היא עמוסה במאות אלפי קולות חסרי ייחוד,מאפשרת לנו לעתים להיחשף לכשרונות מיוחדים וקשים לעיכול לאוזן הסטנדרטית,אשר ספק אם היו מתגלים בעידן הקדום בו הצפייה בסרטוני יוטיוב לא היתה חלק משגרת חיינו.

 אין ספק של-myspace היתה השפעה מכרעת בכל הקשור לקידום וחשיפת מוסיקאים ברשת.אך אותה פלטפורמה אשר בזמנו נחשבה לרשת החברתית המובילה נדחקה לאחור עם השנים כאשר השקיעה את מירב מאמציה בתחרות חסרת סיכוי מול פייסבוק ובכך איבדה את צביונה כפלטפורמה ייחודית למוסיקאים.בעוד מייספייס הפכה ליותר ויותר לא רלוונטית,נראה כי הרשת החברתית bandcamp אשר הוקמה בשנת 2008 תפסה בהדרגה את מקומה כרשת חברתית פופולרית מבוססת מוסיקה. בנדקאמפ הגדילה לעשות ואיפשרה למשתמשיה להעלות אלבומים מלאים לרשת ואף לאפשר הורדה שלהם בחינם, בתשלום סמלי או במחיר מלא.עם הזמן, רשת זו הפכה למאגר גדוש של אלבומים ויוצרים כאשר במקביל היא מושכת אליה יותר ויותר חובבי מוסיקה המתוודעים באמצעותה לאין ספור יוצרים ויצירות אשר לא נחשפו אליהם קודם לכן.מלבד האפשרות לחשוף את יצירתם ולתקשר עם מעריציהם,בפני האמנים הרשומים באתר ניצבת מערכת של פיצ'רים שונים המאפשרת להם בין השאר לשלוט באופן מלא בכל הקשור למחירי האלבומים ולקבל סטטיסקה בזמן אמת בנוגע לתפוצת יצירותיהם ופופלריות הפרופיל שלהם באתר.לאור הפופולריות של בנדקמפ בקרב חובבי המוסיקה האתר הוסיף פרופיל ייחודי למעריצים בו יש לגולש אפשרות לעקוב אחר האמנים האהובים עליו,להתעדכן לגבי שירים חדשים שיוצאים וכן לחלוק את אוסף היצירות האהובות עליו עם שאר הגולשים.

במהלך השנים מוסיקאים שונים וכן אנשים הפועלים בתעשייה,הבינו כי מלבד הצורך בחשיפת האמן ויצירותיו יש הכרח בפלטפורמות נוספות אשר יוכלו לקשר בין מוסיקאים לצרכים מקצועיים,שכן מדובר בתחום המושתת בין היתר על שיתופי פעולה רבים.למרות שלכאורה נראה כי בעידן הטכנולוגי הנוכחי כל מוסיקאי חובב מחזיק בביתו אולפן ביתי ומשמש כלהקה של איש אחד,עדיין יש צורך בשירותיהם של מוסיקאים נוספים לצורך השלמת הליך היצירה,בייחוד בכל הקשור למלאכת הליטוש והגימור של השירים-מאסטרינג ומיקס,דבר אותו מוסיקאים רבים מתקשים לעשות בעצמם ולרוב שוכרים איש מקצוע שיעשה זאת במקומם.על בסיס זה הוקמה הפלטפורמה-soundbetter,אשר מיועדת למוסיקאים מכל העולם ומחברת אותם לנותני השירותים השונים בתחום המוסיקה.למוסיקאים הגולשים באתר יש אפשרות לבחור ולסנן אנשי מקצוע על פי סגנון מוסיקלי,מחיר ביקורות,המלצות ודוגמיות סאונד.המוסיקאים באתר מקבלים את השירות בחינם בעוד נותני השירות משלמים מנוי חודשי ושיעור קטן מכל עסקה שהם סוגרים.חלק נכבד מן העסקאות הנסגרות דרך האתר הן בינלאומיות ובין המוסיקאים המשתמשים בו ניתן למצוא גם מוסיקאים פופולרים בתעשיית המוסיקה האמריקנית.

בעוד  soundbetter משמשת כאתר מסחר בינלאומי למוסיקאים המחפשים שירות מקצועי בתשלום, bandless הישראלית מנסה לשדך באופן לא מחייב בין העוסקים בתחום בזירה המקומית  ומשמשת מעין מערכת התאמה בין זמרים,נגנים,מלחינים מפיקים וכותבים.האתר מאפשר חיפוש ממוקד על פי אזור מגורים,כלי נגינה סגנון מוסיקלי ועוד,כאשר פרופיל המשתמש מכיל בין השאר סרטוני וידיאו,טקסטים,תמונות ומידע על הופעות צפויות.לאחרונה האתר השיק אפליקציה למשתמשי אנדרואיד ו-ios  אשר כוללת קטגוריות נוספות מלבד אלו המצויות באתר ומאפשרת בין השאר לשמור מוסיקאים כמועדפים, ליצור קשר עם המוסיקאים באמצעות מערכת הודעות מיידיות ובנוסף- לכל משתמש יש אפשרת להקליט עצמו ישירות לתוך האפליקציה ללא שימוש באפקטים מיוחדים,כך שנוצרת מעין תחושה של הופעה חיה.

לאחר שדווח כי בכירים בפייסבוק נפגשו עם נציגי חברות התקליטים הגדולות בעולם,מסתמן כי פייסבוק עומדת להשיק בקרוב שירות להזרמת מוסיקה אשר בתחילה צפוי להתמקד בסרטוני וידאו אך בהמשך יורחב ויאפשר גם הזרמת אודיו.ככל הנראה השירות יפעל על בסיס פרסומות ולא בתשלום ויושק כשירות נפרד,כאשר בשלב הראשון הוא יופעל רק במכשירים הסלולרים. אמנם נדמה כי כרגע יש מתחרים רבים מדי בזירת הסטרימינג המוסיקלי,ביחוד לאחר הצטרפותה של אפל שהשיקה לא מזמן שירות דומה,אך יש לקוות שפייסבוק הפנומנלית תצליח למנף את המוצר שברשותה ולא תמעד כפי שקרה לטוויטר המתחרה שאיתרע מזלה בתחום.נראה כי המודל המוצע עשוי להיטיב עם שני הצדדים- פייסבוק ודאי תפיק רווחים מהסרטונים בזכות המודעות הפרסומיות אשר יתלוו אליהם ומהצד שני- הדבר יאפשר  הזדמנות מבורכת לאמנים השונים,אשר יוכלו להנות מהפרסום של הרשת ולהגיע ליותר ויותר קהלים,דבר אשר לא בהכרח מתאפשר באמצעות דף האמן הפרטי אשר מצריך תחזוקה רבה ותכנון אסטרטגי ממוקד ולא פעם נזנח לאנחות לטובת הפרופיל האישי.

אמנם נראה כי הזירה המוסיקלית המקוונת נשלטת בעיקר בידי אמנים מתחום המוסיקה הקלה על שלל סגנונותיה,אך בשיטוט ברשת ניתן לאתר פלטפורמות שונות הנותנות ביטוי גם לצרכי המוסיקאים הפועלים בזירה האינסטרומנטלית. האתר-classicalmusiccity  משמש מעין פורטל למוסיקה קלאסית וכולל בין השאר- רשת חברתית למוסיקאים קלאסים,מידע על משרות הוראה במוסיקה,סרטוני וידיאו,חדשות מהתחום, לינקים,אודישנים  ועוד.מלבד פרופילים של מוסיקאים עצמאיים,גם למוסדות וארגונים העוסקים בתחום יש אפשרות להצטרף לאתר  כמשתמשים פעילים.בנוסף-האתר מסתמך על המידע המצויין בפרופיל המוסיקאי ומסווג אותו על פי תחום פעילותו במאגרים השונים המצויים באתר.נדמה כי פלטפורמה זו שמה לה למטרה לשבור את התדמית המאיימת והמנוכרת המיוחסת למוסיקה הקלאסית ומנסה לענות על הצרכים השונים של כל בעלי הזיקה לתחום,החל ממאזינים ונגנים חובבים ועד מוסיקאים מקצועיים וותיקים.

נראה כי בפני המוסיקאים ניצבות אפשרויות מקוונות רבות לצורך חשיפה ושיתופי פעולה,אך ניכר כי חלקם לא בהכרח מודעים לעבודה הרבה הכרוכה בתחזוק הפרופילים השונים ורבים מהם מתפזרים על פני יותר ויותר רשתות שונות אשר חלקן כלל לא תואמות את צרכיהם הספציפים. אמנם רשתות מסויימות-בעיקר אלו הנישתיות,מיועדות לצרכים טכניים יותר כמו חיפוש אנשי מקצוע בתחום וכד',אך חשוב לזכור כי המדיה החברתית מבוססת בראש ובראשונה על אינטרקציה חברתית ולכן על האמן לעשות כל שביכולתו על מנת לחזק את הקשר בינו לבין מעריציו הפוטנציאלים.מוסיקאים אשר נוהגים להופיע באופן תדיר על במה מודעים לחשיבות הרבה של הקשר עם הקהל ולכן עליהם ליישם את אותו הלך רוח גם בפרופיל המוסיקלי המקוון אותו הם מתחזקים ולהימנע מלהסב אותו ללוח מודעות המעדכן אך ורק בעניין הופעות וסינגלים חדשים.בעידן בו לכל אחד יש את האפשרות להיחשף ולחלוק עם העולם את הגיגיו,נדמה כי הקהל כבר שבע מאותם מופעי ראווה חד צדדיים,וכשם שהוא נוהג להריע ולפרגן לאותו מוסיקאי אהוב כך הוא מצפה שגם האמן עצמו ישיב לו באותו מטבע וינהל עמו אינטרקציה רציפה ופוריה.

 
.

מבוא / מהנישה לכללי וחוזר חלילה

כאשר הרשתות החברתיות המקוונות פרצו לתודעת הציבור הרחב אי שם בתחילת האלף הנוכחי,הן מילאו בעיקר את אותו יצר נוסטלגי הגורם לנו משום מה להתעניין בשלומם של אותם חברים נשכחים מהגנון ולחפש אחר אותם עוברי אורח אשר מילאו בעבר משבצת כלשהי בחיינו אך עם הזמן ניטשטשו עקבותיהם עד אשר נעלמו כליל.

לאורך השנים,לאחר שהגולש הממוצע הפנים את תיאוריית העולם קטן המיוחסת לסוציולוג סטנלי מילגרם והבין כי יש באפשרותו להרחיב את מעגל חבריו בזכות הקשרים הקיימים ברשת,נראה כי השימוש במדיה החברתית התרחב באופן משמעותי וכיום הרשתות השונות משמשות בין היתר ככלי אסטרטגי אשר באמצעותו ניתן למצוא עבודה,לפתח קשרים עסקיים,להעלות עניינים חברתיים לסדר היום ועוד. עם השנים יותר ויותר אנשי מקצוע בתחומים שונים הבינו את הפוטנציאל הפרסומי האדיר הגלום  ברשת החברתית והחלו להיטמע במרחבי העולם המקוון תוך שהם מרחיבים את מעגל מכריהם ומפיצים את משנתם המקצועית.כשם שהטכנולוגיה מכתיבה דרך חיים כך גם יותר ויותר אנשי מקצוע אשר אינם משתייכים לתחומים המזוהים עם הקדמה הטכנולוגית נאלצו לזנוח את התפיסה הטכנופובית אשר ליוותה אותם במשך שנים וניסו אף הם  להשתלב בעולם החברתי המקוון תוך שהם עושים שימוש אסטרטגי ומושכל בכלים השונים הטמונים במדיה החברתית. גם אותו אמן טיפוסי אשר גרס בעבר בתיאוריה הרומנטית המפרידה בין הרוח לחומר,נאלץ  בשלב כלשהו להיפרד מאורח חייו הסגפני ועבר רפורמציה לכדי דמות האמן יחצן יזם-זה אשר אינו בוחל באפשרויות הטכנולוגיות הניצבות מולו ומפיץ את משנתו האמנותית בכל פיסה מקוונת הנקרית בדרכו.

אם בתחילתו של עידן הרשת אמנים בתחומים השונים פעלו בעיקר באותם פורומים אשר איפשרו לחבריהם לפרוש יצירתם על פני הרשת ולנהל דיונים בנושאים שונים,הרי שהרשתות החברתיות הרחיבו את אפשרויות המשתמש האינדיבידואל ואיפשרו לגולש לנהל פרופיל ייחודי משלו בתוספת קטגוריות שונות ומגוונות,כאשר המיקוד הוא בצרכי המשתמש הבודד בעוד שבפורומים השונים ניתנת חשיבות רבה יותר לצרכי הקהילה השלמה.

עוד בטרם פייסבוק וטוויטר השתלטו על המרחב החברתי המקוון קמו להן רשתות נישתיות בתחומים ספציפיים כאשר חלקן מותאמות גם לצרכי האמנים השונים.הידועה שבהן היא myspace אשר הוקמה בשנת 2003 ושימשה בעיקר כפלטפורמה ייחודית למוסיקאים,כאשר היתרון בה היה שגם אמנים עצמאים-כאלה שאינם חתומים בחברות תקליטים,יכלו להעלות משיריהם לרשת,מה שאיפשר ללא מעט אמנים אלמונים לפרוץ החוצה ולבסס לעצמם קריירה מוסיקלית ענפה.בסוף 2007 נחשבה מייספייס כרשת החברתית המובילה ובשיאה הוערך שוויה ב-12 מיליארד דולר.אך לאורך השנים, ככל שפייסבוק הלכה ונסקה כך מייספייס ירדה מגדולתה עד אשר הושקה מחדש ב-2012 ככלי לשיתוף קידום וחשיפת מוסיקה אך לא שיחזרה את תהילתה האבודה.רבים טוענים כי אחת הסיבות לנפילתה הכואבת  של מייספייס היא הנסיון הנואש שלה להתחרות בפייסבוק כפלטפורמה לאינטראקציה חברתית וזאת במקום להמשיך ולטפח עצמה כרשת חברתית נישתית המשמשת כבית למוסיקאים. וכך למעשה,לאורך השנים,הרשתות החברתיות הכלליות כדוגמת-פייסבוק וטוויטר וכן הרשתות הויזואליות הזוכות גם הן לפופולריות עצומה כמו-פינטרסט,אינסטגרם,הלכו והשתלטו על המרחב האינטרנטי כאשר אותן רשתות נישתיות קטנות נדחקות לאחור ומאבדות יותר ויותר משתמשים פעילים.

למעשה,ניתן לדמות את פייסבוק למעין קניון גדול ונגיש המכיל בתוכו מגוון רחב של מותגים ומוצרים,בעוד הרשת החברתית הנישתית היא אותה חנות בוטיק קטנה וייחודית העונה על צורך מאוד ספציפי אך רחוקה ממתחם הקניות המרכזי ועל כן מצריכה מאתנו טרחה מיוחדת. אך עדיין-למרות חוסר הרלוונטיות המיוחס לרשתות הקטנות,רבים טוענים כי יש חשיבות רבה לרשת הנישתית וזאת בעיקר בשל אופי הדיון שהיא מאפשרת. שהרי מתקבל על הדעת כי נושא מסויים יקבל התייחסות הרבה יותר מעמיקה ואישית ברשת קטנה ואינטימית,בעוד שהאלמנט הויראלי המניע את הרשתות הגדולות עלול לא פעם לגרוע מהאינטימיות שבדיון ולהובילו למחוזות בלתי רצויים.מעבר לכך ניכר כי ריבוי האפשרויות והנושאים בפייסבוק מטמיעים בנו מעין חשיבה אסוציאטיבית ומפוזרת אשר לא פעם מסיחה דעתנו מהנושא שלשמו התכנסנו ברשת.

ניכר כי אמנים רבים נשבו גם הם במרקם השכבתי של פייסבוק המאפשר ליצור תת קהילות בתחומים שונים ובכך להכיר קולגות נוספות ולקבל במה ראויה ליצירתם.אך נדמה כי ריבוי הנושאים,תרבות הלייקים הפסיבית והכמיהה לחשיפה הגובלת לעתים באקסהיבציוניזם בלתי נשלט,מאפילים על צרכים נוספים שלשמה נועדה המדיה החברתית,ולכן,במשך השנים אמנים מתחומים שונים המשיכו להקים ולהשתמש ברשתות נישתיות שונות המותאמות לצרכיו הספציפיים של האמן וזאת מלבד פרסום יצירתו ברבים.חלקן משמשות כרשתות מסחר לאמנים, חלקן מציעות שיתופי פעולה וחלקן אף מפרסמות מאמרים ומידע הרלוונטי לתחום.אז אמנם רבים מהאמנים מרכזים את מירב פעילותם בדף האמן בפייסבוק אך אין ספק כי השימוש ברשת הנישתית מהווה אלמנט משלים לפעילותו של האמן ברשת הגדולה ולעתים אף עשוי להעמיק את היחס ליצירתו.